דרושים אנשים שיש להם תשוקה: תשוקה לעיסוק משמעותי, לזוגיות משמעותית, להכנסה משמעותית, לחיים בעלי משמעות, תשוקה לחיים. אני פוגש אינספור אנשים מצוינים שאומרים לי את הדברים הבאים:
-
אני לא מרוצה ממה שאני עושה ולא יודעת אם זה מה שאני רוצה. לא קוראת למה שאני עושה הצלחה. רע לי עם מה שאני עושה. לא מרגישה שהצלחתי בחיים.
-
לא מפסיק להעסיק אותי איפה אני נמצאת היום לעומת השאיפות שלי. נמצאת רחוק. אני מתוסכלת מזה.
-
מרגיש חוסר ביטחון עצמי. כשצריך לדרוש משהו שמגיע לי אז קשה לי. החשש שאולי אני לא מספיק טוב וכשרוני בשביל להיות שם.
-
אני יודעת מה צריך לעשות אבל הרגלים לא זזות. עושה צעד או שניים ואז נעמדת. אני חושבת שיש לי הכישורים אבל פוחדת לבקש.
-
חשבתי שאם אעשה תואר אהיה מאושר. כשעובר הרגע מרגיש איזה תחושה של כאב וחוסר סיפוק שיכול יותר ולא עושה יותר. שמגיע לי יותר ולא מקבל. עושה הרבה ולא מגיעה ליעד.
-
עושה הרבה דברים ומשהו אצלי לא מסופק. ללכת לעבודה, לחזור הביתה, זה שעממם אותי. רציתי לשנות. מרגישה שאין לי שליטה שאני מתגלגלת. אני לא יודעת מה יהיה.
זה המקום שמרבית האנשים נמצאים בו. מה לעשות הסטטיסטיקה לא משקרת. מרבית האנשים היו שמחים לעשות משהו אחר לפרנסתם, אילו רק היתה להם האפשרות. מרבית האנשים לא חיים את הזוגיות שחולמים עליה, ולא חיים מתוך הרגשה שהם מתוגמלים כראוי והיו שמחים להרוויח יותר.
הייתי בכל המקומות האלה! הייתי בכל המקומות שמרבית האנשים היו בהם. הייתי במקום הזה של ללכת לעבודה ולשאול את עצמי מה לעזאזל אני עושה שם?! הייתי במקום הזה של הלבד, של העוני, של לעמוד לפני כספומט ולקרוא ש"יתרתך לא מאפשרת משיכה". הייתי שם בדאגות ולילות ללא שינה, בפחד, בתסכול, בתחושה הזו שאין לי מושג איך יוצאים מזה?!
יצרתי ב-10 אצבעות שינוי ענק שנמשך גם בימים אלו ויימשך עד יומי האחרון. כי רק דברים מתים לא משתנים. כל מה שחי משתנה כל הזמן.
האנשים האלה שלא נמצאים באותם המקומות שהיו רוצים להיות בהם לא אשמים בכלום. אין בך שום אשמה לכלום. הסיבה לכך פשוטה באופן מרגיז ממש. אף פעם אף אחד לא לימד אותם ואותך אחרת!
למדתי 12 שנים עד התיכון, ואחר כך עוד 4 שנים תואר ראשון במשפטים. סך הכל 16 שנים! המון זמן, כסף ואנרגיה שבעיני היו, במרביתם, בזבוז זמן מוחלט. שום דבר ממה שלמדתי שם לא הכין אותי בשום צורה לאתגרי החיים.
הייתי בטוח שאחרי שיהיה לי תואר, וגם רישיון לעריכת דין אז יקרה משהו. שום דבר לא קרה, חוץ מזה שהייתי מבוגר בכמה שנים, עם יותר שיער לבן, קמטים ורישיון לעיסוק בעריכת דין. עכשיו לך שבור ת'ראש מה לעשות עם זה.
יש לי בשורה עבורך, והבשורה היא שזה יכול להיות מאוד שונה, וזה אפילו קל, פשוט ומהנה. בשני תנאים: יש בך פתיחות ללמוד, וחשוב לך ללמוד.
ללמוד מה? כמו ללמוד נהיגה. ללמוד איך להפעיל אחרת את המכשיר הכי משוכלל שיש, אותך! למה אחרת? כי להמשיך להפעיל אותו כמו שרגילים, המשמעות היא להמשיך לקבל את מה שרגילים, וכל הרעיון הוא לקבל תוצאות חדשות, לא?
אני רוצה לגלות לך מהי ההשקעה הכי חשובה והכי משתלמת עבורך אי פעם. קוראים לזה פיתוח מודעות עצמית. יש אפשרות שזה נשמע לך כמו איזו מילה צפונבונית פלצנית, אז זה לא.
ללמוד זה אומר לפנות לזה זמן, כסף ואנרגיה, כמו כל לימוד אחר. אם הקריירה שלך לא משהו, ההכנסה שלך לא משהו, הזוגיות שלך לא משהו, הקשר עם האנשים החשובים לך בחיים גם לא משהו, זמן חולף לא יתן כלום מלבד עוד קמטים ושיער לבן.
שום דבר לא יקרה, עד שזה יכאב מספיק כדי ללכת ללמוד, לפנות לזה זמן, כסף ואנרגיה. לא ממליץ לחכות עד שזה ממש כואב. הלימוד הזה לא דומה בשום צורה ואופן לשום דבר שנדמה לך שמכיר.
הבשורה שלי עבורך היא שהלימוד הזה הוא קל, פשוט ומאוד מאוד מהנה. ממש כמו ללמוד לרכב על אופניים או ללמוד נהיגה. אין שם שום דבר מסובך. בהתחלה מתאמצים, אחר כך סתם מרוכזים, ובסוף נהנים מהחיים. אה, וזה אפילו קורה ממש מהר. הרבה יותר מהר ממה שנדמה לך.
מרבית המאומנים שלי מדווחים על שינוי משמעותי כבר בחודש הראשון! אחרי שלושה חודשים הם בכלל במקום אחר לגמרי.
איך תדעו אם יש או אין לכם מודעות עצמית? מאוד פשוט. כל שנדרש הוא להתבונן על התוצאות שלכם בחיים. הן תמונת מראה מדויקת של רמת המודעות העצמית שלך. אם התוצאות לא משהו, כך גם רמת המודעות. יש לך בעיה. אין לך שום דרך להיות מודע לאותם הדברים שלא מודע אליהם היום, ללא עזרה!
אני רוצה להסביר מה המשמעות של פיתוח מודעות עצמית ולמה זה כל כך חשוב. מאוד קל ופשוט להסביר: מודעות לאפשרות שיש עוד אפשרות. מרבית האנשים שתקועים איפה שהוא בחייהם, מאמינים ש"ככה זה, ככה אני, וזה מה שיש. האנשים הם בוגדניים, העולם הוא אכזר, כדי להתקדם בעבודה צריך לרמוס אחרים, נשים אוהבות לריב, גברים מחפשים בעיקר סקס, ואני לא מספיק טוב".
אנשים נטולי מודעות עצמית מכירים דפוס מחשבה אחד, שמייצר דפוס פעולה אחד, עם אותה התוצאה כל הזמן, לאורך שנים. התהליך הזה מתרחש באופן אוטומטי, והוא שקוף עבורך. אין לך שום דרך לראות אותו לבד, בעצמך. הוא שאמרתי, אין לך דרך להיות מודע לדברים שלא מודע אליהם.
פיתוח מודעות עצמית זה אומר להיות מודע לאפשרות שיש עוד אפשרות עבורך לחשוב, עוד אפשרות עבורך לפעול, ובעצם יש המון, אינסוף אפשרויות לחשוב ולפעול, ויש עבורך אפשרות לבחור איזה מהן מקדמת את התוצאות שלך הכי טוב.
הפשוט הזה פשוט בדיוק כמו שזה נשמע, הוא וואו ענק למאומן ברגע הגילוי ובלתי אפשרי עבורך להגיע אליו לבד. נדרש צד שלישי, מקצוען, כדי להנחות אותך לשם.
פיתוח מודעות עצמית הוא למעשה 'ספר ההפעלה שלך'. האדם הוא הכלי או המכשיר הכי משוכלל שיש. הרובוט הכי מתקדם שיש בעולם נראה לידך כמו ילד מפגר. הרובוט הכי משוכלל שישלא יודע לעשות את מה שכל ילד יודע. לעשות טעויות וללמוד מהן.
אבל מה הבעיה? המכשיר הכי משוכלל שיש חסר לו את ספר ההפעלה. הספרון הזה שמגיע עם כל מיקרוגל או מכשיר חשמלי הכי בסיסי. איפה חוברת ההפעלה שתסביר לך איך עושים הגשמה מקצועית, שפע, או זוגיות של חברות ואהבה? חוברת ההפעלה הזו היא פיתוח מודעות עצמית.
ככל שהחוברת מפותחת ועשירה יותר, כך מרחב האפשרויות שלך לפעול וליצור תוצאות גדל ועולה. מודעות עצמית היא השקעה בך, בנכס הכי חשוב והכי מניב שיש. ההשקעה הכי חשובה והכי משתלמת שאדם יכול לעשות.
במייל הבא שלי שיגיע אליך בעוד יומיים, אני עומד לגלות עוד משהו מרתק שמעולם לא גילו על הצלחה: על הקשר בין הצלחה בלימודים להצלחה בחיים. הוא מענין במיוחד להורים שביניכם, אלו שיש להם ילדים בגיל בית ספר. יהיה מרתק!
אני מקווה שהיה לך מענין לקרוא כמו שלי היה מענין לכתוב. עכשיו מה שנשאר לך לעשות זה להגיב כאן למטה וגם לשתף את זה עם אנשים נוספים שאוהב ומעריך.
להתראות בקרוב
רובי שטיינר