קיבלתי היום את שיחת הטלפון הבאה: "יש לי חברה של 30 עובדים, יש לי כסף ובכל זאת משהו חסר ואני לא יודע מה? אני אף פעם לא מרוצה", אומר האיש שנמצא באמצע שנות ה-40 שלו.
התחושה הזו ש'משהו חסר' משותפת לציבור עצום של אנשים, בלי קשר לשאלה אם יש או אין להם כסף. למשהו החסר הזה יש שם והוא נקרא 'משמעות'. אפשר לקרוא לזה גם 'סיפוק' או 'הגשמה'. האם מה שאתם עושים לפרנסתכם משמעותי עבורכם, או שמא זו רק פרנסה?!
ואם יש לכם התלבטות לגבי השאלה הזו, תשאלו עצמכם את השאלה הבאה: נניח שיש לך חשבון בנק בלתי מוגבל, האם היית ממשיך לעסוק במה שהנך עוסק כיום? אם התשובה שלך לעצמך היא שלא, אז העיסוק הוא רק פרנסה.
פרנסה זה משהו שחייבים לעשות! אם לא תתפרנסו ירד על גבכם שוט. פקידי הוצאה לפועל יבואו אליכם הביתה, יקחו לכם את מה שיש בבית, את הבית, ויעקלו לכם את חשבון הבנק. במקרים מסויימים אפילו תלכו לכלא.
הגשמה זה לא משהו שחייבים לעשות. הגשמה זו בחירה ויש לה מחיר. אגב, גם לבינוניות יש מחיר: תסכול, פספוס, החמצה, בזבוז, כעס, עצב, חרדות. מחירים כבדים שאנשים משלמים לאורך שנים רבות.
הגשמה היא בראש ובראשונה הרגשה. אני מרגיש שאני נמצא במקום שהוא הכי נכון עבורי. האבסורד הוא שהגשמה לא רק שהיא מרגישה מדהים, היא גם מאוד משתלמת ברמת חשבון הבנק. אנשים שחיים הגשמה, יוצרים הון. אנשים שהולכים לעבודה יוצרים פרנסה.
מה נדרש כדי שזה יהיה אפשרי גם עבורך? ללמוד! צר לי לבשר לך, אבל כל מה שלמדת עד היום בבית הספר וגם באוניברסיטה פשוט לא רלוונטי לזה. לא רק שהוא לא רלוונטי, במרבית המקרים הוא אף מחבל ביכולת שלך להיות שם. לזה בדיוק נועד תהליך של אימון אישי, או קואצ'ינג.
הלימוד הזה קל, פשוט מהנה, ואפילו לא דורש הרבה זמן, אבל הוא חיוני. בלעדיו אין לך שום סיכוי. הלימוד הזה הוא בעיקרו שינוי מוחלט של גישה: לעצמך, לאחרים, לכישלון, לפחד, למה באמת חשוב בחיים.
הלימוד הזה כרוך בהטמעה של שורה של כלים ומיומנויות שלא קיימים היום בארגז הכלים שלך. הערך המוסף הזה שיש לכלים האלה עבורך הוא משהו שאין לך שום דרך לדמיין. רוצה לדעת יותר? שלחו פניה מפורטת דרך ה'צור קשר', לרבות פרטי התקשרות אתכם, וסיבת הפניה.
