הידעת ששאילת שאלות יכולה לשנות לך את החיים? בבית הספר לימדו אותך לספק את 'התשובה הנכונה', אבל בחיים יש הרבה יותר מאשר רק תשובה אחת נכונה. בחיים האמיתיים מה שחשוב זה לא התשובה אלא לדעת לשאול, ומה לעשות שמרבית האנשים לא יודעים לעשות את זה.
לפני שנים רבות פגשתי את אחד משואלי השאלות הגדולים בעולם, מייקל אוליבר, מחבר הספר 'אומנות המכירה הטבעית'. המפגש הזה הותיר אותי המום והשאיר בי חותם עמוק שמלווה אותי עד עצם היום הזה, וימשיך ללוות אותי לשארית ימי. למדתי שם הרבה דברים. בין השאר גיליתי שאני פשוט לא יודע לשאול, ושאני מקשיב גרוע. בנוסף, מייקל המחיש לי את העוצמה הבלתי נתפסת שיש בשאילת שאלות. הגילוי הזה היה עבורי 'וואו' ענק.
מאז אותו מפגש לקחתי על עצמי משימת חיים: לפתח את שתי המיומנויות של הקשבה ושאילת שאלות לדרך חיים. קיבלתי ביני לבין עצמי החלטה מודעת להיות אחד מהמקשיבנים ושואלי השאלות הטובים שיש. אני מאמין שאילו היתה אולימפיאדת שאלות, ללא ספק הייתי בגמר. אני ממשיך לטפח ולפתח את שתי המיומנויות הללו מידי יום. הן משרתות באופן מדהים. אני לא מפסיק לומר למייקל תודה.
איך הן משרתות אותי ואיך הן יכולות לשרת גם אותך? ראשית הן מאפשרות לי לימוד אינסופי. שאלה היא מיומנות ששמורה לתלמידים. תלמיד הוא אדם שיודע שהוא לא יודע, לכן הוא שואל. זה הכלי של אנשים סקרנים כדי ללמוד.
שנית, מי שמתעניין הוא מעניין. אדם ששואל ובאמת מתעניין ומקשיב, הוא אדם מעניין. מי שעסוק בעצמו ועסוק בלדבר כל הזמן, הוא אדם משעמם.
שלישית, אלו מיומנויות שמאפשרות לי לקבל כמעט את כל מה שאני רוצה בקלות, באפס מאמץ. החל מעסקים, דרך הכרויות עם נשים, וכל תחום אחר שרק תעלו על דעתכם. מי מכם שיגיע לאחת מסדנאות המכירה שלי, יפגוש את זה מקרוב.
שאילת שאלות והקשבה הן שתי מיומנויות שהולכות יחד. מה זאת שאלה בכלל? ובכן, לשאלה יש שלושה מאפיינים. הראשון, זה לעולם משפט קצר. אם זה ארוך, זה לא שאלה, אלא סיפור או הצהרה. פגשתי המון אנשים שאמרו לי 'יש לי שאלה'. ואני מחכה, מחכה ומחכה, ושומע רק 'בלה, בלה, בלה', סיפור ארוך. מה השאלה, אני שואל בסוף.
המאפיין השני, זה תמיד מתחיל במילת שאלה: מה, איך, כמה, למה, מתי, איפה. השלישי, זה מסתיים בסימן שאלה. משפט קצר, שמתחיל במילת שאלה, ומסתיים בסימן שאלה. אם זה לא משפט קצר, אין מילת שאלה, ואין סימן שאלה, זה לא שאלה אלא הצהרה שנותנת ביטוי לדעתך ולרצון שלך ושל מרבית האנשים להיות צודקים.
דוגמה לשאלות: כמה טוב לך בחיים בסולם של 1 ועד 10? האם זה מספק אותך? מה הבעיה או מה לא עובד? כמה זמן זה נמשך כך? כמה עוד זמן היית רוצה שזה ימשך? מה היית רוצה שיקרה? מה מונע ממך מליצור את זה?
איך פיתחתי את המיומנות של שאילת שאלות ואיך אפשרי עבורך לפתח זאת גם? לפני שנים רבות שמתי על הגב תרמיל וירטואלי, אליו אני אוסף שאלות. אני אספן שאלות אדוק. בכל פעם שקורה משהו שאני לא אוהב, מול לקוחות, ילדים, בת הזוג, אני עוצר ושואל את עצמי: איזה שאלה לא ידעתי לשאול? את התשובה שמופיעה אני שם בתרמיל, מוכן לקראת הפעם הבאה. אספתי לאורך השנים מגוון עצום של שאלות.
לדוגמה: היתה לי שיחה עם לקוחה שאמרה לי 'אימון זה בעיקר ססמאות'. כך הסתיימה השיחה. איך שניתקתי, שאלתי את עצמי: מה השאלה שלא ידעתי לשאול. עלו לי הרבה אפשרויות: איך הגעת למסקנה הזו, האם חווית אימון, מה את יודעת על אימון, האם מכירה את האימון איתי, האם חשוב לך לדעת על זה יותר. כל אלו שאלות שלא ידעתי לשאול, אבל הן מוכנות לקראת הפעם הבאה. יש לי הערכה עצומה לאנשים שיודעים לשאול.
כמה מילים על הקשבה. מרבית האנשים היו רוצים שיקשיבו להם, אבל מרביתם עסוקים בלדבר במקום בלהקשיב. אם יש לך שתי אוזניים ופה אחד כמוני, אז זה כדי שההקשבה שלך תהיה כפולה מהדיבור.
הקשבה גרועה מחבלת לך בחיים בהרבה אופנים. ראשית, יש אנשים סביבך שאת ואתה לא באמת מכירים. אולי אפילו הילדים או בני/בנות הזוג שלכם. אני מבטיח לך שאילו הייתי אני משוחח עם האנשים הכי קרובים אליך, היית מגלה כמה צדדים יש בהם שלא מוכרים לך כלל.
שנית, זה מחבל ביכולת שלך ללמוד. שלישית, זה הופך אותך לאדם משעמם, שמרוכז בעצמו. אנשים המרוכזים בעצמם הם אנשים משעממים.
איך תדעו אם אתם יודעים להקשיב? מאוד פשוט. הנה כמה שאלות שיעזרו לכם לקבל תשובה. כאשר אתם משוחחים עם מישהו, האם אתם: חושבים על דברים אחרים בזמן שהוא מדבר? חושבים על השאלה הבאה שברצונכם לשאול, בזמן שהוא מדבר? מתפרצים לדברים של האדם ממול כדי להשמיע רעיונות או דעות שלכם? מעמידים פנים שתשומת לבכם נמצאת עם האדם ממול, בזמן שדעתכם נודדת? נוטים לסיים משפטים של אנשים אחרים? ממתינים עד ש"הנודניק" ממול יסיים לדבר כדי שתוכלו כבר להשחיל מילה?
אם התשובה שלך לעצמך היא ש'כן', זה אומר שההקשבה שלך גרועה ויש לך מקום לגדול בו.
איך לבנות את מיומנות ההקשבה שלך? הקשבה היא לא פעולה. בזמן שאני מקשיב שום דבר לא קורה. הקשבה היא מיומנות שמבוססת כולה על מודעות עצמית. המודעות לכל אותם 'רעשי הרקע' כמו: שאלות, הערות, והיכולת שלך לסלק אותם.
מה שיעזור לך לסלקם זה לשחרר את הצורך לומר, להעיר, להגיב, בזמן שאחר מדבר ופשוט להיות 100% נוכח בהקשבה. ממליץ לך לוודא שהפה שלך סגור, אוזניים פתוחות, ושיש לך קשר עין עם האדם ממול. יש מי שקשה לו לשמור על קשר עין עם האדם ממול. יש לכך סיבות, אבל לא אכנס לזה כאן.
אפשר לעצמך להיות במצב שלא יהיה לך מה לומר או לשאול כאשר האדם ממול יסיים לדבר. מזמין אותך לשחרר את הלחץ והצורך לומר משהו. פרגן לעצמך את האפשרות של פשוט…לשתוק וגם לומר 'אני לא יודע מה לשאול' או 'אין לי מה לומר כרגע'.
בתהליכי האימון האישי שלי אני מקדיש לשתי המיומנויות הללו פרק בפני עצמו, מתוך ההכרה בחשיבותן העצומה לאיכות החיים שלך והכוח המדהים שיש להן. אנחנו גם לומדים וגם מתרגלים את הכלים הללו.
ואיך השאלות שלי משרתות אותך בתהליך האימון? אין לי מושג מה נכון עבורך, אבל אני יודע לשאול אותך שאלות שאת ואתה לא יודעים לשאול את עצמכם. השאלות האלה יאפשרו לך לתת לעצמך תשובות שמעולם לא נתת, שהן גם הכי נכונות עבורך. הן מאפשרות לך זווית ראיה חדשה, אחרת, שונה, על כל מה שחשבת והאמנת ש'ככה זה' ו'ככה אני'.
רוצה לדעת עוד איך תהליך האימון יכול לעזור גם לך? מזמין אותך לפנות באמצעות ה'צור קשר', לציין פרטי התקשרות מלאים וגם לפרט את סיבת הפניה. לא יוצאים לפני שמשתפים. לחצו על כפתור השיתוף.
לפוסט הזה יש תגובה אחת
כתבה מעולה, עם הרבה נקודות למחשבה